לפעמים...אני פשוט נדהמת מהקסם שלך....
לא כתבתי כמה ימים והאמת שרציתי אבל דחיתי.......כל כך כייף לחשוב עליך..........לחייך ולהיזכר באותו יום.........ברכב שלי....בדקנו את המושב האחורי ומאז אני לא מפסיקה לרצות עוד ויותר.........מדמיינת את הפעם הבאה........שנעשה דברים שאסור ושאף אחד לא יודע........שהשתיקה יפה להם.............זה היה מימוש פנטזיה כי הרי כבר שוחחנו על זה שאני מדמיינת אותך יושב על המושב האחורי אצלי ברכב ואני עליך, מנשקת אותך בטירוף, מרגישה אותך ואת חום גופך ומתמסרת לידייך וללשון הממכרת הזו........
היה כל כך טוב וכייף - בכלל לא מאמינה שזה קרה....והיום..... היום סיפרתי לך את סיפור חיי- את מה שדחיתי הרבה זמן ואפילו אמרתי לעצמי שלא אספר לך מהחשש שתתרחק ממני או שתחשוב עלי דברים שירחיקו אותך ממני....
סיפרתי לך על האבא שהתעלל בי מינית 11 שנים....ממש כמעט הכל סיפרתי כולל התקופה שישב בכלא, כולל האמא המטורפת שלי שהרביצה לי מגיל מאוד קטן וכולל זה שהיא ידעה כל מה שקרה עם אבא......
ואני חייבת לומר שקצת התביישתי במה שסיפרתי לך כי אתה האחרון שרציתי שיידע - רציתיש יהיה מישהו שמכיר אותי ללא העבר שלי.....אבל לא עמדתי בפיתוי כי כל הזמן כשאני מדברת על אמא שלי אתה כועס שאני מדברת עליה לא יפה אבל זה בגלל שלא ידעת כל מה שקרה ביננו ולכן סיפרתי כדי שתבין ולא תשפוט אותי על חוסר כבוד....
אני לא יודעת מה יקרה ביום שתעזוב, התמכרתי לריח שלך, לחיוך, לעיניים הירוקות שלך..אפילו לזקן שלך שמבגר אותך בעוד כמה שנים התרגלתי ואין לי בעיה איתו......אבל אני לא הצלחתי להתמכר לשעות שאנחנו בעבודה ואתה לא מחבק או נוגע בי.....לזה קשה להתרגל......ואני כאילו מכינה את עצמי לרגע שבו תבשר לי את בשורת האיוב הזו שאתה עוזב.....
האמת שבכל שישי בהדלקת נרות אני מבקשת סליחה מאלוהים - פעם הייתי רק מודה על כל הטוב שנתן לי, על המשפחה, הבעל, הכוחות והבריאות והיום אני מוצאת את עצמי רק מתנצלת- מתעכבת כפליים זמן בתפילה ובעלי חושב שאני מקריאה מגילה אבל הוא לא יודע שאני בעצם מתנצלת - בפני אלוהים, בפני אבא שלי שבטח רותח מזעם ומתהפך בקברו מרוב שהוא לא מבין איך בסופו של דבר אני מתנהגת כמו אמא שלי כי הרי לא מזמן גיליתי שאחותי הקטנה לא ממנו.....אז בעצם אני ממשיכה סוג של התנהגות לא נאותה......חיה במין ויכוח יומיומי בתוכי ומצד אחד רוצה למצוא פיתרון אך מצד שני לא מוכנה לסיים את הרומן המטורף הזה.....מה אעשה?.....המצב הזוי אבל אני נהנית וחברה אמרה לי שאהנה כל עוד זה נמשך וכל עוד אפשרי והוא שם איתי......
כייף לי להסתכל לכיוון המשרד שלו, לראות אותו מדי פעם עובר ומביט לכיווני.....
אתמול היה היום היחיד שלא היה בעבודה חוץ מעוד יום שהוא לא היה ואז זה היה ממש בהתחלה - הרגשתי נואשת אז
אבל אתמול - ידעתי שהוא לא בא כי נסע לטיול עם הבת שלו אבל מראש ידעתי שאגיע מאוחר ואצא מוקדם על מנת לא להיות שם כשהוא לא נמצא - זה פשוט היה קשה......ובא לי עכשו לקום ולחבק אותו ולנשק אותו בטירוף......אבל לא יכולה.......הנסיעות איתו מרגשות אותי, בכל פעם ששם יד על ירכיי אני נמסה.....מה יהיה? זה נראה כמו התאהבות......התרגלנו לראות אחד את השנייה.........נורא קשה יהיה כשיילך......
מקווה שיעבור בשלום ובינתיים אמשיך ליהנות כי זה מה יש....
יואו איך אני מחכה לפעם הבאה שאקח אותו איתי בחזרה.......והנה הוא שוב חוזר לכיווני....אחחח העיניים האלו..............
;){kind=link}